הפיליפינים, מדינה המורכבת ממאות איים ושופעת בג'ונגלים, חופים ונהרות, היא ביתם של יצורי מים רבים ומדהימים, שוניות אלמוגים מיוחדות ואנשים מקסימים. כדאי להקדיש לפיליפינים לפחות 10-14 ימים, ומי שזמנו בידו מגיע גם לחודש – חודש וחצי. הפיליפינים מושכת אליה המון זוגות בירח דבש, מטיילים צעירים ואף משפחות עם ילדים. בהחלט יש המון מה לראות ולעשות בפיליפינים, אז תכינו את השנורקל ובואו נצלול 🙂
הרבה מטיילים נוטים להשוות את הפיליפינים לתאילנד, אבל לדעתי הטיולים הם שונים. חבל ללכת מראש עם התפיסה שהמקום זהה לתאילנד כי זה יגרור הרבה אכזבות. תאילנד לגמרי שולטת בתחום החיים הטובים, מלונות מטורפים, חופי תכלת ואוכל טוב. הפיליפינים לעומת זאת הרבה יותר מגוונת לדעתי, כוללת הרבה יותר טבע ודברים מיוחדים לראות, בשילוב עם חיים תת ימיים מדהימים. המקום קצת יותר בתולי, פחות מתויר, אנשים יותר נעימים ואווירה פחות מפותחת. שתי המדינות מדהימות אבל אני לא חושבת שהן מחליפות אחת את השנייה…
אני ותמיר עשינו את הטיול כחלק מטיול ארוך אחרי התואר, שהתחיל ב"קפיצה קצרה לסינגפור" והמשיך בחודש מדהים בניו זילנד. בפיליפינים פגשנו את הוריי ועשינו טיול של 11 יום ארבעתנו יחד, כאשר הם נשארו יום נוסף לאחר שעזבנו. בגלל שמדובר באיים נפרדים שדורשים הרבה מעברים ביניהם, ונהיגה היא לא ממש אפשרות נוחה שם, ההורים שלי העדיפו לקחת טיול פרטי מאורגן מחברת טוריסמו פיליפינו. אני שהייתי שקועה בעיקר בתכנון של ניו זילנד עשיתי קצת בירורים כלליים והחלטנו להצטרף לתכנון שלהם. הטיול בנוי עבורכם אישית, עם מסלול שמתאמים מראש עם הבעלים, והכל בו פרטי לחלוטין. ההתלבטות בין טיול עצמאי לפרטי מאורגן במקרה הזה אכן שווה (לרוב אני רק בעד עצמאי) ואוסיף כאן מספר יתרונות וחסרונות:
יתרונות לטיול פרטי מאורגן
- דורש הרבה פחות ארגון ולחץ – יש המון מעברים בין איים, טיסות פנים, נסיעות, אי אפשר לקחת נהג אחד כמו שעשינו
בטיול של לסרי לנקה ובטיול שלנו לגיאורגיה ויש המון תלות במזג האוויר. טיול פרטי מאורגן דואג לסגור לכם את כל הטיסות, נהגים פרטיים בוואן מרווח לכל הנסיעות, ואחראי למצוא לכם פתרונות וחלופות במקרה של בעיות מזג אוויר (פרט חשוב מאד שתבינו בהמשך הכתבה).
- אינטימי ופרטי – הרבה מטיילים בפיליפינים עושים את המעברים בין המקומות באמצעי תחבורה שונים שכולם מלאי אנשים, לפעמים גם מקומיים ובאמצעים הרבה יותר צפופים. גם הפעילויות השונות כגון שייט של קפיצות בין האיים הן קבוצתיות. זה אחלה למי שמחפש יותר להכיר מטיילים אחרים, אבל למשפחה יש יתרון גדול שהכל פרטי ובקצב שלכם. מעבר לנסיעות הפרטיות (שמאפשרות לכם לעצור מתי שתרצו ולעשות הכל בקצב שלכם) כל הטיולים שעשינו כולל כל שייט שהיינו בו היו פרטיים. בשבילנו אחרי מעל חודש בטיול זה היה מאד נחמד להתאחד עם המשפחה בטיול פרטי של ארבעתנו…
חסרונות לטיול פרטי מאורגן
- גמישות – כל המסלול מתוכנן מראש ואכן יש פחות ספונטניות בטיול פרטי מאורגן. לדעתי אם אתם מטיילים צעירים עם חודש פלוס בפיליפינים יותר רלוונטי לכם להסתובב לבד ולא לקבוע מראש, כך תוכלו להיות ספונטניים יותר, לזרום עם מזג האוויר ולהישאר כמה שבא לכם בכל מקום. לעומת זאת, עבור משפחה או זוג עם מספר ימים מוגבל זה פתרון נהדר שמאפשר לכם לעבור ביעילות ובמהירות בין איזורים ולראות כמה שיותר בזמן הזה. למרות שלרוב אני חושבת שבטיול מאורגן מספיקים פחות, במקרה הזה של טיול פרטי מאורגן במדינה עם מעברים כל כך מסובכים אפשר להספיק בצורה זו דווקא הרבה יותר.
- מחיר – כמובן שטיול פרטי מאורגן יוצא יקר יותר מאשר טיול עצמאי, אולם לדעתנו לא היה הבדל משמעותי במחיר. לתרמילאי המצוי זה אולי פחות מתאים, אבל אפשר להתאים את רמת המלונות והטיולים לתקציב שלכם וכך לשנות את המחיר שאתם קובעים עם החברה…
עלויות
לעומת רוב הכתבות אוכל לציין כאן רק את המחיר הכולל של הטיול מכיוון ששילמנו מראש ולא שילמנו במקום על כל פעילות… סך הטיול הפרטי המאורגן עלה לנו 1750$ לאדם שכללו את כל טיסות הפנים, מעבורות, מלונות וריזורטים, כל הפעילויות, טיולי שיט פרטיים (מחיר שונה מטיולים קבוצתיים) ונהגים פרטיים בכל אי, כמעט תמיד ארוחות צהריים ופעמיים גם ארוחת ערב, ל – 11 ימים ולילות. מחירי החבילות משתנים כמובן בהתאם לכמות הימים, רמת המלונות וסוג הטיולים שמכניסים לחבילה.
מזג אוויר
הבעיה הכי גדולה של הפיליפינים לפי דעתנו היא מזג האוויר. המקום מאד טרופי ולכן תמיד חם והלחות גבוהה, אולם יש בו סופות טייפון עשרות פעמים בשנה. הסופות האלה, מלבד היותן מסוכנות לתושבים, יוצרות גם המון בעיות למי שמטייל – טיסות פנים מתבטלות, מעבורות מפסיקות לעבוד ופעילויות בים לא מתקיימות, וזה קורה באופן מאד תדיר. רק ב – 11 יום שהיינו בפיליפינים התבטלה מעבורת, התבטלה פעילות שתכננו ליום שלם, ואחד הסיורים בים לא יצא (אבל כן היה אפשר לצאת לאיזור אחר), כאשר למטיילים מסביבנו התבטלו טיסות ורבים נתקעו באחד האיים למשך מספר ימים ולא יכלו להתקדם. זה מאד מבאס והבעיה שאין המון מה לעשות בנושא, כדאי להגיע בעונת השיא (ינואר-אפריל עם עדיפות לפברואר מרץ) כדי לפחות להקטין את הסיכויים למזג אוויר בעייתי אבל תתכוננו לסיכון בכל עונות השנה… הפתרון היחיד לדעתי הוא זמן. אם אתם לא לחוצים מדי בזמן ויכולים למשוך יום יומיים לכאן או לכאן רוב הסיכויים שתסתדרו ולא תפספסו דברים. אם לא, צריך להיות מוכנים עם קצת חלופות למקרה הצורך.
אוכל
רבים מתלוננים על האוכל בפיליפינים, כי האוכל המקומי הוא לא ממש ברור או לא ממש קיים, ואת האוכל המערבי שם רוב המערביים לא אוהבים. אני לא יודעת אם התפיסה הרווחת הזו נובעת מהשוואה לתאילנד, שם האוכל באמת מוצלח, או בגלל שיחסית להיצע האוכל בארץ הפיליפינים הם לא וואו. אצלנו, כנראה כי באנו מניו זילנד שם האוכל סתמי לחלוטין, וסיימנו בהונק קונג אחרי מקאו וסינגפור כשכבר לא יכלנו לראות יותר אוכל סיני, האוכל בפיליפינים היה דווקא אחלה לגמרי… בסיורים בסירה לרוב קיבלנו ארוחת צהריים, כן יחסית חוזר על עצמו אבל היה בסדר גמור מושקע וטעים, ומסעדות בערב מצאנו המון טובות ודווקא מאד נהננו… כמובן גם עניין של טעם… אמליץ על כמה מסעדות בהמשך הכתבה.
התניידות ומעברים
המעברים בין מקומות בפיליפינים הם עוד חיסרון של המקום. בגלל שמדובר בכל כך הרבה איים נפרדים יש הרבה מעברים במהלך הטיול וזה לא פשוט. יש איזורים שאפשר לבחור בין מעבורת לטיסת פנים (לפעמים מדובר במעבורת של 9-10 שעות), יש איזורים שעוברים במעבורת בלבד או בטיסה בלבד, ויש גם לא מעט נסיעות קרקעיות. אנחנו לקחנו במהלך הטיול שתי טיסות פנים ושתי מעבורות, זה גוזל לא מעט זמן אבל זה גם לא סוף העולם…
ויזה, כסף וחיסונים
ויזה – אין צורך בויזה כדי להיכנס לפיליפינים. כשאתם מגיעים אתם מקבלים ויזה חינם ל – 59 יום.
כסף – המטבע בפיליפינים נקרא פסו פיליפיני, וערכו נכון להיום הוא 15 פסו לשקל אחד.
חיסונים – יש צורך בחיסונים לפיליפינים, בייחוד אם מגיעים לאי פלאוואן. כדאי ללכת למרפאת מטיילים לפני, לתת להם את כל פרטי הטיול ולקבל המלצה רפואית לחיסונים. קחו בחשבון שזה משתנה בין עונות, איזורים ומשך הטיול, אז עדיף לא להסתמך על המלצות מחברים וללכת לייעוץ מקצועי.
מסלולי טיול
אנחנו קצת הרגשנו שהמסלול של הישראלים בפיליפינים די קבוע, חוזר על עצמו והם בקושי מגיעים לאיזורים שהם לא במסלול הזה. כולם מגיעים לאותם איזורים, עושים את הטיול של איוון באל נידו ואת הטיול של דניאל במואלבואל, אפילו ישנים באותם הוסטלים ואוכלים באותן מסעדות. אחר כך ראיתי מלא תלונות של ישראלים על ההוסטל שכולם הולכים אליו או המסעדה הישראלית שכולם המליצו, ובסוף נראה שלא לכולם זה התאים. כמובן שיש יתרונות ואני לא טוענת שהמסלול של הישראלים הוא לא מוצלח, אבל כדאי לדעתי גם לפתוח את הראש קצת לעוד כיוונים…
לנו היו 11 יום ובחרנו לעשות את החלקים הבאים: מנילה – פגסאנחאן – טאאל – פוארטו פרינססה – אל נידו – בוהול – סבו – מואלבואל.
המסלול שלנו
יום 1 – מפלי הפגסאנחאן + לינה בוילה עם בריכת מעיינות חמים:
לאחר נחיתה יום קודם במנילה והתארגנות במלון יצאנו על הבוקר עם נהג צמוד פרטי לכיוון מפלי הפגסאנחאן. חשוב לציין שהנסיעות בתוך מנילה נוראיות לחלוטין, הכל פקוק ועומד ברמה ששמה את רוב המקומות הפקוקים בכיס הקטן. הנסיעה לקחה כשעתיים וחצי-שלוש, מעבר למרחק גם בגלל שלקח המון זמן לצאת מהעיר…
מפלי הפגסאנחאן – הגענו למקום מקסים באמצע הטבע, בו גם צילמו את הסרט "אפוקליפסה עכשיו", קיבלנו ציוד ויצאנו בסירות קאנו קטנות לשני אנשים עם שני מקומיים על כל סירה לשיט בנהר יפייפה, עם מלא טבע ואווירת ג'ונגל מסביב. השיט מתחיל נגד הזרם של הנהר, אז שני המקומיים חותרים ואז יוצאים מהסירה כדי לסחוב אתכם, קצת משעשע העניין. אחרי שעולים במעלה נהר עם הסירות הקטנות, מגיעים למפלים יפים בתוך ערימת עצים מסביב. שם יורדים מהסירות ועולים על רפסודת במבוק עם שאר הסירות שבאיזור. המפעילים חותרים ברפסודה ומביאים אתכם עד מתחת למפל. תתכוננו להירטב מכף רגל ועד ראש 🙂 לאחר הביקור במפל שטנו חזרה בסירות הקאנו במורד הנהר עד שהגענו חזרה לנקודת ההתחלה, שם קיבלנו ארוחת צהריים חמה בהגשה אישית. כל החוויה הייתה מקסימה! שימו לב שהרבה פעמים באים נגנים באמצע הארוחה ומנגנים לכם ליד השולחן כדי להכריח אתכם להשאיר טיפ. שתדעו שזה קטע שחוזר על עצמו אז אפשר גם לבקש מהם לא לנגן אם אתם לא מעוניינים לשלם…
משם נסענו בשעות הצהריים לוילה פרטית עם בריכה גדולה של מי מעיינות חמים מהאיזור. שם קיבלנו אירוח נהדר שכלל גם ארוחת ערב פרטית. אם נשווה לתאילנד לרגע, הפיליפינים פחות מומחים באירוח יוקרתי, אז הוילה עצמה הייתה מאד מושקעת מבחוץ, עם בריכה גדולה והמון מרחב, אבל החדרים היו די בסיסיים, עם 3 מיטות יחיד שאפשר לחבר, ושירותים ומקלחת די בסיסיים… זה קטע שמאפיין את רוב הלינה בפיליפינים, מרגיש שיש להם עוד מה ללמוד, ועדיין הוילה הייתה נהדרת וארוחת הערב שקיבלנו הייתה מעולה 🙂
יום 2 – מעיינות העמק הנעלם + הר הגעש טאאל:
מעיינות העמק הנעלם – פתחנו את הבוקר בנסיעה (שהנהג טען שהיא ממש כמה דקות אבל היא לקחה איזה חצי שעה) למעיינות חמים מדהימים שנמצאים באיזור. מדובר בקומפלקס שלם של בריכות חמות בחוץ, בטמפרטורות שונות, כולל אפשרות טיול רגלי קצר עד למפלים. הכל בטבע בתוך העצים ובאווירה יחסית פרטית. מקום מדהים ביופיו עם אווירה נהדרת, בריכות מפנקות וארוחת צהריים בסוף בצורת בופה במסעדה של המקום.
הר הגעש טאאל – משם המשכנו בנסיעה (שוב לא קצרה, כרגיל…) לאיזור טאאל. באיזור הזה נמצא כפר קטן שמרכזו הר געש, ותיירים רבים מגיעים כדי לראות אותו. הטיול מתחיל בשיט בסירה פרטית שלוקח כ – 20 דקות ומביא אתכם לאי בו מתגוררים תושבים בכפר פשוט מסביב להר הגעש. לאחר השיט עולים במעלה ההר, או ברגל או על סוסים. הטיול שלנו כלל סוסים, וכמה שזה נשמע נחמד אני ממש ממליצה לוותר ולעלות ברגל – הסוסים הם קטנים ולא נראים במצב הכי טוב (הגיוני כי גם תושבי הכפר חיים חיים מאד פשוטים), ומעבר לעניין הבטיחות (לא מביאים קסדות, וזה לא ממש רכיבה אלא יותר מדריך שהולך ליד הסוס עם חבל) חלק מהמדריכים גם עלו איתנו על הסוסים, וזה היה פשוט די נורא. סוסים קטנים שממש לא צריכים לסחוב על גבם שני אנשים, ועוד לעלות במעלה הר די תלול. בהתחלה זה עוד היה נחמד, אבל בהמשך חלק מהמדריכים עלו על הסוס והדרך נהייתה יותר תלולה, הסוסים הגיעו למעלה די מתנשפים ולמרות שהמקומיים לא מפעילים עליהם אלימות או מתייחסים אליהם לא טוב עדיין מאד ריחמתי עליהם והרגשנו כולנו שלא צריך לרכב עליהם, אז את החזור עשינו ברגל. וזה אגב סבבה לגמרי.
בראש ההר יש תצפית מדהימה על האיזור והאגם שבתוכו נמצא הר הגעש, ובתשלום נוסף אפשר ללכת קצת פנימה לאיזור של חול אדום ממש מיוחד. תתכוננו שבראש ההר כל מקומי ינסה למכור לכם משהו, לצלם אתכם, ובכללי לקחת מכם כסף על כל מה שאפשר. בגלל שהיינו חסרי סבלנות זה גרם לנו לא לרצות להיכנס לאיזור שעולה כסף נוסף, אבל אז הבנו שמדובר ב-2-3 שקלים ושחררנו את זה…
את החזור כמו שכתבתי ירדנו ברגל והיה מאד נחמד, ומשם שוב בסירה חזרה מהאי. הגענו בערב למנילה והתכוננו לקראת מעבר למחרת לאי המדהים פלאוואן 🙂
יום 3 – טיסה לפוארטו פרינססה + מסאז' + שיט גחליליות:
לאחר טיסה די קצרה לפוארטו פרינססה אספו אותנו (שוב בוואן פרטי) והביאו אותנו למלוןOne Manalo. המלון מקסים ולא יקר, עם בריכה יפה במרכזו וחדרים עם חצר / מרפסת.
לאחר התארגנות במלון הלכנו לספא שצמוד למלון למסאז' נהדר לכל הרביעייה. המסאז' היה הכי מוצלח שעשיתי בכל הפיליפינים וכרגיל לא יקר בכלל. מחיר – 400 פזו פיליפיני לאדם לשעה.
שיט צפייה בגחליליות – אחה"צ אספו אותנו לשיט צפייה בגחליליות. האיסוף היה די מעצבן, הם מחכים שהסירה תתמלא ולכן כשהגענו כבר היו מלא אנשים שחיכו המון זמן בסירה, וגם אנחנו למרות שהסירה הייתה כמעט מלאה, חיכינו לא מעט זמן לאיסוף נוסף של עוד אנשים. מלבד ההמתנה המייגעת בהתחלה שקצת הורידה לנו את המוטיבציה, הטיול היה פשוט נהדר ומהר מאד השתפר מצב הרוח 🙂 השיט מתחיל כבר בחושך כשהמטרה היא לשוט באיזור שעל העצים בו חיות גחליליות רבות ובחושך מוחלט אפשר לראות את האור שלהן. תוך כדי השיט מסבירים על הגחליליות כל מיני עובדות מעניינות וכשמתקרבים לאיזור שלהן אפשר לראות איזורים שלמים שנראים כמו עצים חג המולד מקושטים – פשוט מאות אורות קטנים וזוהרים של גחליליות, חוויה ממש מיוחדת. בחזור עוצרים במסעדה צפה לארוחת ערב על המים.
יום 4 – בית גידול פרפרים + חוות תנינים + נסיעה לאל נידו + מסעדת Altrove:
היום התחיל באכזבה רצינית, כשהסתבר באיזור 6 בבוקר שהביקור בנהר התת קרקעי, אחד משבעת פלאי עולם שבשבילם הגענו לפוארטו פריננסה (ולא ישר לאל נידו), מבוטל בעקבות מזג האוויר. לצערנו זה קורה שם הרבה ופשוט לא היה לנו עוד יום ספייר לחכות (מה גם שביטלו את זה יום אחרי יום כמה פעמים אז זה גם ככה סיכון) ונאלצנו לוותר. בסוף זאת הפעילות היחידה שוויתרנו עליה בפיליפינים אבל זה באמת היה חבל… בגלל שהיה לנו נהג עם ואן שלוקח אותנו עד אל נידו, עשינו שינוי מסלול והוספנו כמה עצירות בדרך.
בית גידול פרפרים – עצירה ראשונה וממש נחמדה היא בבית גידול פרפרים בפוארטו פרינססה. במקום מגדלים כל מיני מינים של חרקים ופרפרים, עושים הסבר קצר, ולאחר מכן לקחו אותנו לראות הופעה קצרה של שבט שחי באיזור. אנשי השבט מגלפים יצירות עץ מדהימות, מגלפים כלי נגינה וכלי נשיפה קטן שיורה חצים. במהלך ההיכרות עם השבט הם עשו הופעה קצרה של נגינה ושל ירייה באמצעות נשיפה, זה היה ממש מגניב.
חוות תנינים – משם המשכנו לחוות תנינים, מקום שמגדל תנינים מסוכנים שנתפסו בטבע לאחר שפגעו או ניסו לפגוע באנשים. יש שם סיור קצר עם הסבר על התנינים ואפשר לראות (בגשר מלמעלה, לא לדאוג) תנינים בממדי ענק אשר חיים בחווה. שני המקומות נחמדים אם יש לכם זמן פנוי באיזור…
לאחר נסיעה לא מבוטלת עד אל נידו, עם עצירה במסעדה מאד נחמדה בדרך, הגענו אחה"צ ויצאנו להסתובב במקום. הנסיעה לאל נידו מפורסמת בהיותה נוראית, שמענו סיפורי זוועות – 8 שעות נסיעה, נסיעת הקאות, צפיפות נוראית. כנראה שההבדל הוא הוואן הפרטי, רוב המטיילים עושים את הנסיעה עם אנשים זרים שעולים לאורך הדרך, הכל צפוץ ולא נעים ואולי גם העצירות לוקחות זמן. אנחנו התכוננו לנסיעה נוראית ובסוף היא לקחה 4 וחצי שעות, עם וואן שלם רק לארבעתנו שאפשר לישון בדרך. לדעתי שווה להוסיף קצת כסף ולקחת וואן פרטי אם יש אפשרות כי נשמע שיש ממש הבדל…
אל נידו עצמה נחשבת עיירת חוף פשוטה, לא מתוחזקת, וחסרת חשמל רוב היום (מנתקים אותו מהבוקר ועד 6 בערב כל יום). המטיילים מגיעים אליה בשביל ה – "Island hopping" – סיורים של חצי יום בסירה לשנירקול, קיאקים וחופים מדהימים של האיזור. לא ציפינו להרבה מהעיירה וכנראה בגלל זה גם לא התאכזבנו (לעומת דעות של אחרים ששמעתי). המלונות מאד פשוטים אבל היה בסדר גמור ולא היה חסר כלום. האווירה בעיירה הזכירה לי את תאילנד, אמנם שם יותר מפותח אבל אווירה מאד נחמדה עם דוכנים, מכוני ספא רבים ומסעדות.
מסעדת Altrove – את ארוחת הערב הראשונה באל נידו אכלנו במסעדה הכי מפורסמת בעיירה, מסעדה איטלקית מוצלחת בבעלות בחור סלובקי חביב, עם פיצות שנאפות בתנור לבנים בחוץ. מקום נהדר רק יש עומס וצריך להמתין קצת בכניסה.
יום 5 – היילנד הופינג – סיור A:
באל נידו יש 4 סיורים עיקריים – A, B, C, D, כאשר המפורסמים ביותר הם A ו – C, אבל C מאד רגיש למזר האוויר ובתקופה שלנו הוא כל הזמן התבטל…
טיול A – טיול מהמם במסגרתו מגיעים ל – 3 לגונות, הלגונה הקטנה, הלגונה הגדולה והלגונה הסודית. את הטיולים האלה רוב הישראלים עושים עם איוון, בסירה מלאה באנשים עם מוזיקה בעברית בוקעת בקולי קולות (היינו על החוף ושמענו מרחוק את סטטיק ובן אל בעוצמה שאי אפשר היה לפספס…). הטיול שלנו במסגרת טוריסמו פיליפינו היה שיט פרטי, עם 3 אנשי צוות על ארבעתנו. אחד השיג את הסירה, אחד היה מדריך ואחד היה טבח. כל היום שטים בין האיים ועושים עצירות במקומות מיוחדים. עצירה ראשונה היה בחוף יפה בו טיילנו, אחר כך עצרנו לשנרקל בשונית מרהיבה, ובלגונה הבאה עשינו שיט קיאקים. הטבח הכין לנו ארוחת צהריים מפוארת ופרטית על הסירה, שכללה פלטת פירות מעוצבת והמון אוכל טוב. הטיול אדיר, החופים מדהימים, ואחת הסיבות הטובות להגיע לאל נידו…
מסעדת Odessa Mama – במקרה נתקלנו במרכז העיירה במסעדה שנראתה טוב והסתבר שהיא מסעדה אוקראינית של בחור שפתח מבשלת בירה במקום ובעקבותיה גם מסעדה. ראינו בעלי מסעדות אחרים שבאים לשתות את הבירה שלו (שיקרה הרבה יותר מהמקומיות אבל מאד מוצלחת) ואכלנו אוכל מזרח אירופאי שהיה מצוין! מסעדה מומלצת וטעימה.
יום 6 – היילנד הופינג – סיור B:
לאחר ביטול שוב של סיור C שפשוט המשיך להתבטל כל יום, יצאנו במקום לסיור B. יצאנו באותה סירה עם אותו צוות ושוב עשינו עצירות במקומות יפים. עצרנו בחוף עם מפרת יפה שאפשר להסתובב בו, עצרנו במערה בצורת קתדרלה שאותה אפשר לראות רק מהסירה ובמערה נוספת שנכנסנו לתוכה רגלית. עצרנו במספר איזורים עם שוניות יפות לשנירקול, ואכלנו ארוחת צהריים על החוף שארגנו האחראים של הסירה עם שולחן פרטי והכל מתחת לעץ דקל ענק. שוב טיול נהדר ולא מאד דומה ליום קודם למרות שחששנו…
אחה"צ שילבנו מסאז' באחד ממכוני הספא הרבים בעיירה, רובם מאד פשוטים בסטייל של תאילנד אז אל תצפו לפאר אבל המסאז' מוצלח.
מסעדת Taverna Agape – הערב עשינו ארוחה יוונית (כל יום מגוונים בסגנון 🙂 ) וגם היא הייתה מאד מוצלחת! אולי זה ספציפית באל נידו אבל היו מסעדות מעולות אחת אחת. מעבר לעיצוב היווני היפה והעובדה שהיא ממש על החוף, האוכל היווני שלהם היה נהדר וגם המוזיקה ברקע התאימה לאווירה – מומלץ!
יום 7 – יום מעברים – טיסת פנים לסבו:
יום זה היה מייגע במיוחד, גם כי בתכנון שלו כלל רק מעברים בין מקומות לאורך כל היום, וגם כי בסוף התבטלה המעבורת ובכלל לא הצלחנו לעבור לאן שהיינו צריכים 🙂
אחרי טיסה קצרה לסבו נחתנו ויצאנו לדרך בוואן לכיוון המעבורת. המרחק בין שדה התעופה למעבורת הוא לא ענק אבל אי אפשר לעבור אותו בשום זמן סביר בגלל הפקקים המטורפים שיש בסבו (באמת שהם מתחרים במנילה…). גם קיווינו להגיע למעבורת המוקדמת יותר אבל בגלל הפקקים הבנו שזה לא יקרה, וגם אחרי שעתיים נסיעה (יותר עמידה במקום) מייגעות במיוחד הגענו סופסוף למעבורת רק כדי לגלות שמזג האוויר התדרדר ובדיוק החליטו לבטל את כל המעבורות עד סוף היום.
כך, תקועים בסבו במקום בבוהול, נכנסנו לתסכול עמוק כולנו, אבל בעיקר אני… (לא אוהבת שתכניות לא מסתדרות…) אבל יש לציין שטוריסמו פיליפינו + הנהג שלקח אותנו עזרו מאד ומצאו לנו מלון חלופי. הם גם הצליחו לעזור בסופו של דבר להחזיר את הכסף על הלילה שאיבדנו במלון בבוהול, וסידרו לנו מעבורת על הבוקר כך שלא נפסיד את הטיול המתוכנן אלא רק נתחיל אותו מאוחר יותר.
בסוף מצאנו את עצמנו במלון Summit Galleria Cebu – מלון חדש ומצוין עם ספא וקניו צמוד עם כניסה מהמלון. קיבלנו חדרים טובים, הלכנו לספא וגם לקניון וסיימנו במסעדה איטלקית טובה, וגם ארוחת הבוקר שם הייתה נדירה! סה"כ השתפר המצב… 🙂
יום 8 – מעבורת לבוהול + טיול Countryside בבוהול:
לאחר המעבורת אספו אותנו מהרציף לטיול של כל הדברים המרכזיים בבוהול, פתחנו את הטיול בארוחת צהריים + שיט על מסעדה צפה, שוב ארוחת בופה צפה נחמדה, תוך כדי שטים בנהר ממש יפה ויש מוזיקה חיה על הסירה, מאד נחמד. לאחר מכן נסענו לגבעות השוקולד המפורסמות של בוהול, הר עם מלא גבעות יפייפות, בגלל העונה היה הרבה ירוק על הגבעות והן לא בדיוק נראו כמו שוקולד אך המקום מהמם!
לאחר גבעות השוקולד המשכנו ליער קופי הטרשייר, יער שחיים בו קופים פיציים עם עיניים ענקיות. הקופים ממש מקסימים רק שהם חיות לילה אז כשבאים לבקר במקום הם תמיד ישנים. זה עדיין מאד חמוד לראות אותם (גם חלקם ישנים בעיניים פתוחות אז הם די נראים ערים…) ויש לא מעט קופים במקום תלויים על העצים, אבל האיזור די קטן אז לא לוקח יותר מדי זמן להסתובב בו… משם המשכנו לחוות פרפרים ונחשים, קיבלנו מדריך ממש מוזר שעשה את החוויה די הזויה ולא הכי הבנו את המקום אבל כן ראינו לא מעט נחשים ופרפרים מה שהיה נחמד…
The Bellevue resort – משם לקחנו אותנו לריזורט מהמם בבוהול שנקרא The Bellevue, מלון מדהים עם חוף פרטי, בריכה עם שפת אינסוף, ספורט ימי, קיאקים וסאפ בחינם, ספא, חדר משחקים ומסעדות עם קוקטיילים מעולים שאפשר להגיש לכם ליד הבריכה. ישנו שם שני לילות והמקום היה מדהים ומפנק, מאד מומלץ!
יום 9 – היילנד הופינג בבוהול:
התחלנו את היום מאד מוקדם בשייט כדי לנסות לראות דולפינים בבוקר (יש לפעמים דולפינים באיזור), לצערנו לא הצלחנו לראות באותו יום וגם שאר הסירות מסביב לא מצאו אז אחרי שיט לא קצר ויתרנו והמשכנו הלאה. משם הגענו לאי הראשי באיזור – באליקאסאג בו עצרנו לשנירקול וארוחת צהריים. השנורקל שם היה ללא ספק הכי יפה בכל הפיליפינים! יש שם שונית מטורפת, מלא דגים וגם כמה ממש גדולים, והכי מדהים שראינו שם צב ים משגע שוחה בשלווה במים ממש לידנו 🙂
אחרי השנירקול נחנו באי המקסים הזה, אפשר ממש לנמנם על החוף או לצאת לטייל בו, ואכלנו ארוחת צהריים פרטית יחד עם המדריך שלנו, שלאחריה עוד סיבוב של שנורקל וחזרנו חזרה…
בערב יצאנו לטייל באלונה ביץ', החוף הראשי של האיזור, יש הסעות חינם הלוך חזור מהריזורט כדי לחסוך מוניות. יש שם מלא מסעדות וברים ואווירה ממש נחמדה.
יום 10 – חצי יום בריזורט + מעבורת לסבו:
ביום זה בילינו בריזורט ועשינו מסאז' בספא של המקום שהיה נפלא. אכלנו צהריים במסעדה של המלון ויצאנו לדרך במעבורת חזרה לסבו.
בסבו הגענו למלון Quest hotel, אחלה מלון שלא רחוק משדה התעופה, וקרוב מאד לקניון איילה החדש והמפורסם באיזור. זה די נוח כי יש שם המון מקומות לאכול (אחרת סבו פשוט ענקית…) וגם לא מעט חנויות. מצאנו מסעדה יוונית בשם Cyma Greek Taverna, מסעדה נהדרת עם אוכל יווני טעים ביותר 🙂
יום 11 – נסיעה למואלבואל – כרישי הליוויתן באוסלוב + מפלי הקוואסן:
שחייה עם כרישי ליוויתן – לאחר נסיעה די ארוכה מסבו סיטי עד למואלבואל (כ – 3 וחצי שעות כל כיוון), הגענו לשחייה עם כרישי לוויתן. מדובר בכרישים לא מסוכנים שהם ענקיים וממש ממש חמודים ששוחים עם שנורקל ממש לידם. אציין כמה הסגות לגבי המקום:
- המקום סופר תיירותי ומסחרי, ולמרות שמדובר ב"לב ים" כל הסירות עומדות באותו מקום ויש מלא אנשים שמריצים אחד אחרי השני. זה היה קצת מפריע אבל החוויה הייתה כל כך מדהימה שזה שווה את זה.
- מאכילים את הכרישים ולכן הם שם, ויש ביקורת על זה כי זה פוגע במאזן האקולוגי של המקום. אני קצת דאגתי, פחדתי שמתייחסים אליהם לא טוב, שתיירים מנסים לגעת בהם ושהם בכלל לא שוחים בים הפתוח, אבל אני חייבת לציין שלמרות החששות גילינו במקום שהדברים נראו קצת אחרת. קודם כל עוברים תדריך ויש להם מלא חוקים שנועדו לשמור על הכרישים – אסור לשים קרם הגנה כי החומר מתפזר במים ולא טוב להם, אסור לגעת בהם בכלל ובאמת ראיתי שהקפידו על זה ואף תייר מסביבי לא ניסה להתחכם, ומאכילים אותם רק בבוקר (בגלל זה אפשר לעשות את זה רק מוקדם בבוקר) וב – 11 בבוקר מקפלים משם את כל הסירות ועוזבים כדי שהם ידעו להשיג אוכל גם בעצמם ולהסתדר לבד בים. כלומר הכרישים חוזרים מעצמם יום למחרת ובצהריים ממשיכים לשחות הלאה. יש לזה פתרון יותר טוב אם אתם בטיול ארוך בפיליפינים – יש מקום בדרום האי לוזון שאפשר לשחות בו עם כרישים אלו בלי שמאכילים אותם, כן נראה שזה עדיף, אך לא כל התיירים מגיעים עד לשם וזה די רחוק…
אחרי שיט ממש קצר בסירה נכנסים למים עם שנורקל ומגלים שמסביבכם יש כמה יצורי מים ענקיים (וריח היסטרי של דגים, ממש כמו באמצע שוק דגים) שפשוט שוחים מסביב. זה היה מ-ט-ו-ר-ף! בחיים לא ראינו דבר כזה, חיה פשוט מדהימה, ענקית, חוויה ממש מרגשת, ונכון שזה לא מאה אחוז טבעי אבל זה עדיין בלב ים בלי כלובים ובלי גן חיות שזה הבדל עצום לדעתי…
מפלי הקוואסן – משם המשכנו למפלי הקוואסן המדהימים, כאשר אחרי טיול רגלי קצר הגענו למקום, שם העלו אותנו על רפסודה על מים תכולים יפייפיים, ומדריך (אצלנו משעשע במיוחד) לקח אותנו למה שהם קוראים לו "Water massage" – חוויה אדירה בה מכניסים אתכם עם הרפוסדה אל מתחת למפלים, שזורמים חזק לאללה ועושים לכם מסאז' (קצת אגרסיבי) על כל הגוף. אחר כך נכנסים גם אל מאחורי המפלים ואל מערה קטנה שלידם, ובסוף שחינו במי הבריכה שמסביב למפל. אחרי חווית ה"ספא מפלים" קיבלנו ארוחת צהריים במקום שהייתה די מוצלחת. כל המקום מהמם ומומלץ!
משם הוריי המשיכו לריזורט ב – Turtle Island במואלבואל, ויום למחרת עשו שנורקל וראו מלא צבי ים! מומלץ להישאר באיזור אם יש לכם זמן… אני ותמיר המשכנו חזרה לסבו ולמחרת בבוקר טסנו להמשך המסע שכבר הגיע כמעט לסיומו…
בכתבה הבאה – הסוף – 3 ימים בהונג קונג ומקאו 🙂
6 תגובות
תודה רבה
שלום לך
אהבתי לקרוא את המלצותייך
אם אפשר לקבל את המייל של החברה בפילפינים
אני אשתי רוצים טיול פרטי של 14 יום
תודה
היי, תודה רבה 🙂 שלחתי לך מייל בנושא
שלום, אנחנו 2 זוגות נוסעים לפיליפיניפם באפריל. אם אפשר לקבל ספקי טיולים שלך באלנידו , בוהול , סבו.
בברכה נלה
היי!
רוצה לתכנן ירח דבש באפריל ל12 ימים, אבל לדעתי רק עם 3 מקומות על מנת לנסות ולהימנע מהמעברים.. אשמח לטיפים:)
היי, אנחנו עשינו את שלושת האיזורים (צפונה למנילה, פוארטו פרינססה עם אל נידו וסבו עם בוהול) ב – 11 ימים כך שזה מסלול אפשרי. אפשר לוותר על אחד מהם ולהוסיף את בורקאי שאהוב על הרבה מטיילים. אפשר לוותר על פוארטו פרינססה ולהגיע ישר לאל נידו ואז לשלב גם את קורון. אם לא רוצים מרחקים הייתי מוותרת על שדות האורז בצפון לוזון כי זו הגעה וחזרה מאד ארוכה.