PassportsPlease

כל המידע לטיול הבא שלכם

הצטרפו לניוזלטר שלי

קבלו ראשונים את כל העדכונים על הפוסטים החדשים ועוד מידע בניוזלטר החינמי שלי

חיפוש מלונות

טורס דל פיינה

טורס דל פיינה – טיול עצמאי ברכב

הטורס דל פיינה הוא פארק לאומי בפטגוניה הצ'יליאנית שנחשב ובצדק לאחת השמורות היפות ביותר בעולם. תתכוננו לאגמים צבעוניים, קרחונים והרים מושלגים, רכסים מרשימים והמון ירוק

שמורת הטורס דל פיינה היא בעצם פארק לאומי ענק בפטגוניה הצ'יליאנית בו תמצאו נופים מרהיבים של קרחונים, אגמים בצבעים שונים, נהרות, הרים, סלעים מיוחדים ומפלים, לצד גואנקו וכבשים אשר מסתובבים בכל האיזור. הנופים בפארק נחשבים מהיפים בעולם ולדעתי הכי יפים בפטגוניה, שזו תחרות לא קלה בכלל.

כשמטיילים בפארק חשוב לקחת בחשבון שמדובר באיזור מבודד מאד בצ'ילה שהעיירה הכי קרובה אליו היא פוארטו נאטלס אשר נמצאת שעה וחצי נסיעה מהפארק.

כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון לגבי הפארק:

דלק – אין בפארק תחנות דלק אלא רק בפוארטו נאטלס (מרחק שעה וחצי) או לפני מעבר הגבול בצד של ארגנטינה (מרחק של שעתיים-שלוש).

אוכל – אין כמעט שום מקום לקנות אוכל באיזור הפארק אלא רק מספר קיוסקים ובמסעדות של בתי מלון. יש ממש מעטים כאלה והמחירים שלהם מופקעים ברמה אחרת. עדיף להתארגן על זה מראש אבל זה אפשרי רק אם אתם בצ'ילה לפני (לדוגמא לקנות אוכל בפוארטו נאטלס). אם אתם באים כמונו ישר מהצד של ארגנטינה אסור להעביר כמעט שום אוכל בגבול.

לינה – גם הלינה כמו כל דבר אחר באיזור הפארק היא מאד יקרה ונתפסת מהר מאד בעונה. כדאי להזמין כמה שיותר מראש, בין אם אתם עושים טרק רצוף או טיול עצמאי ברכב, ולקחת בחשבון תנאים פשוטים למדי במחירים יקרים מאד לאיזור דרום אמריקה.

אם הפחדתי אתכם עד כאן יותר מדי מתנצלת, חשוב שתדעו שלמרות הקשיים זה לדעתנו שווה את זה וזה בהחלט אחד המקומות הכי יפים בעולם וחוויה מדהימה.

יש כמה דרכים לטייל בפארק הזה ואיך שלא תבחרו לעשות זאת אני ממליצה לא לוותר עליו:

טרק ה – W – הטרק הכי מפורסם בשמורה. הוא נפרס על פני 90 ק"מ ואורך 4-5 ימים. חשוב לקחת בחשבון שלמרות שהרבה מההליכות קלות הוא כולל גם הליכות ברמת קושי בינונית והליכות לא קצרות. בנוסף, צריך לסחוב את כל הציוד עליכם ולהתארגן מראש על לינה. יש אפשרות לבקתות אך חובה להזמין ממש מראש והן גם מאד יקרות. אפשרות שינה היא לינה באוהל במחנות חינמיים או מחנות בתשלום בתנאים טובים יותר.

הכל כלול – אפשרות נוספת למי שמגיע ללא רכב ולא רוצה לעשות טרקים כאלה ארוכים היא לסגור חבילת הכל כלול באחד מהמלונות של השמורה. החבילות לרוב כוללות 3 ארוחות ביום, לינה, טיולים והסעות. זאת הדרך הכי קלה לטיול אך יקרה בהרבה מכל דרך אחרת.

סיורים מאורגנים – ישנם סיורים מאורגנים שיוצאים מפוארטו נאטלס בצ'ילה או אל קלפטה בארגנטינה לרוב ליום אחד. אם אתם בפוארטו נאטלס מדובר בנסיעה של שעה וחצי כיוון ואז זה אפשרי, אך מאל קלפטה יש לקחת בחשבון נסיעה של 5 שעות לכיוון ולכן אני מאד לא ממליצה לעשות טיול של יום אחד בלבד בו צריך לחזור את הדרך בסיום.

טיול עצמאי ברכב – זאת השיטה הכי מוצלחת למטיילים עצמאיים שאינם רוצים להוציא סכומים גדולים מדי אך גם לא מעוניינים בטרק אחד ארוך.

כשהתחלתי לתכנן את הטיול לטורס דל פיינה נתקלתי בקושי למצוא מידע על המקום. כמעט כל המידע שיש באינטרנט (ולא רק בעברית) הוא על טרק ה – W או על חבילות הכל כלול יקרות של מלונות באיזור הפארק. מכיוון שלא רצינו טרק ארוך אחד ולא רצינו להשקיע סכומים גדולים מאד על חבילה במלון התקשינו ולהבין אם אפשר לעשות טיול עצמאי בשמורה ומה צריך לקחת בחשבון. אז התשובה היא שאפשר וכדאי להגיע לשמורה ברכב ולעשות טיול עצמאי אבל חשוב להתכונן בהתאם ולקחת בחשבון הרבה דברים, את כולם ריכזתי בכתבה הבאה.

הטיול שלנו בטורס דל פיינה היה טיול עצמאי עם רכב כאשר הגענו מאל קלפטה בארגנטינה וחזרנו לשם בסיום. מאל קלפטה יש עוד פחות מידע ואין תחבורה ציבורית ישירה לפארק ולכן חובה להשכיר רכב (אם לא רוצים לעשות עיקוף דרך פוארטו נאטאלס), לטפל במסמכי יציאה לצ'ילה של סוכנות הרכב, לעבור גבול קרקעי ולהתארגן על אוכל ודלק.

השכרת רכב

כשמשכירים רכב לאטיול בטורס דל פיינה מארגנטינה מומלץ לעשות זאת מהעיירה אל קלפטה. בשדה התעופה של אל קלפטה יש מספר חברות השכרת רכב בינלאומיות ויש אפשרות לצאת עם הרכב לצ'ילה כמעט בכל חברה. מה שכן יש לקחת בחשבון זה שתצטרכו לחזור בחזרה ולהחזיר את הרכב באל קלפטה (או באיזור אחר ברגנטינה בעלות נוספת, אך חובה להחזיר לארגנטינה), ולאשר מראש את היציאה לצ'ילה כי החברה צריכה להכין מסמכים מתאימים למעבר הגבול ואף גובה על זה תשלום לא קטן שנע בין 50-100$ לרכב, תלוי בחברה. אנחנו מצאנו שהעסקה הכי משתלמת כולל עמלת מעבר הגבול וכל הביטוחים הייתה ב – Europcar.

מסלול נסיעה – יש שתי דרכים להגיע מאל קלפטה לטורס דל פיינה, אחת מהן נראית קצרה משמעותית אחת היא כולה לא סלולה ולא טובה. אני מאד לא ממליצה על הדרך הזו כי היא איטית בגלל הכביש ולא נעימה לנסיעה ובנוסף אין בה תחנות דלק. הדרך המומלצת היא נסיעה על כביש 11 ביציאה מאל קלפטה, כביש שיהפוך בסופו של דבר לכביש מספר 40. בכביש זה תגיעו למקום בשם לה אספרנסה, מקום קטן עם כמה מלונות בודדים ומעט מסעדות אך הוא חשוב מאד כי יש בו תחנת דלק מסודרת. לאחר שעוברים את העיירה ממשיכים על כביש 40 על הדרך הסלולה ללא פניות. הדרך הסלולה תעבור בהמשך בנקודת עצירה שנקראת Tapi Aike בה יש תחנת דלק קטנה. אחרי העצירה אפשר להמשיך על דרך סלולה עוד ורק בסוף כשאין ברירה (אתם תראו במפה את המסלול) עוברים לדרך עפר אך לחלק מאד קצר. 40 ק"מ לאחר Tapi Aike נמצא מעבר הגבול עם ארגנטינה שנקרא Cancha Carrera. לאחר מעבר הגבול תסעו על הכביש הראשי (והסלול) 7 ק"מ עד מעבר הגבול מהצד של צ'ילה. משם יש את כביש מספר 9 שמגיע עד פוארטו נאטלאס או כביש שאינו סלול ברובו שמגיע עד הכניסה הכי קרובה לפארק (יש שילוט בכיכר בה נמצא מעבר הגבול).

דלק

חשוב לקחת בחשבון שיש מצוקת דלק בכל האיזור ולכן אם אתם עושים את המסע מאל קלפטה ומתכננים לחזור חזרה את אותה הדרך צריך לתדלק בכל מקום שרק אפשר, גם אם יש לכם מיכל כמעט מלא. בעיירה עצמה יש תחנת דלק, לאחר מכן בעצירה של לה אספרנסה בה יש תחנת דלק מסודרת וגדולה. לאחר שעברתם את לה אספרנסה תחנת הדלק האחרונה שתהיה בדרך נמצאת במרחק 80 ק"מ לכיוון צ'ילה בעצירה Tapi Aike. מדובר בתחנת דלק קטנה ללא שום דבר מסביב והיא לא תמיד פתוחה אז לא כדאי להסתמך עליה. אם היא פתוחה אני ממליצה לתדלק שם גם. אנחנו תדלקנו שם ב – 5$ כי המכל היה כל כך מלא והמתדלק צחק עלינו אבל היינו סופר לחוצים על דלק. זה אמור להספיק לכם כדי להסתובב בתוך הפארק וחזרה עד לה אספרנסה כי הנסיעות בפארק עצמו הן לא מאד ארוכות. במקרה שנתקעים בכל זאת במצוקת דלק אפשר לקנות בפארק לפעמים בבתי מלון או לודג'ים מסוימים, אם יסכימו למכור לכם כמות קטנה וגם זה יהיה במחיר של פי 5 בערך ממחיר השוק אבל זה הציל לא מעט מטיילים.

לינה

מכיוון שהמקום וכל המידע עליו כאלה עמומים קשה להבין איפה נמצאים מקומות הלינה של האיזור ביחס לפארק. יש מעט מקומות לינה, המקומות נתפסים ממש מהר והמחירים מאד יקרים. מבחינת מיקום יש אכסניות ומלונות שהם ממש בתוך שטח הפארק, עוד כמה שנמצאים מחוץ לכניסה אך ממש צמוד (כל איזור Serrano) ואחרים נמצאים בכל מיני נקודות בדרך אשר רחוקות יותר מהפארק. אנחנו ישנו בלילה הראשון במרחק שעה נסיעה מהפארק ובלילה השני בעיירה Serrano שצמודה לפארק. בדיעבד אני ממליצה לישון רק בתוך הפארק או צמוד אליו ולא במלונות שלאורך הדרך או שבפוארטו נאטלס כי למרות שהמקום היה חמוד ומוצלח יותר מהאירוח הצמוד לפארק, המיקום הוא מרוחק ולא נוח ופשוט חבל על הזמן שלכם בנסיעות האלה. באיזור הפארק יש רק מלונות יקרים מאד או אכסניות פשוטות עם חדרים משותפים אך גן הן לא זולות בכלל.

בלילה השני ישנו בחווה שנקראת Viste al Paine – Refugio de Aventura. באמת שמדובר במקום הכי נידח שישנתי בו בחיים, פשוט לא היה ברור איפה הוא ממוקם עד שהגענו ממש לעמדת התשלום בפארק והתייעצנו עם העובדים שם. המקום הוא בעצם חווה פרטית של אדם שעשה בה Bad & Breakfast קטן עם מספר חדרים. המקום מהמם מבחינת נופים ויש סוסים בחווה אבל חשוב להבין עד כמה זה נידח(!) – אין חשמל בחווה אז מפעילים גנרטור רק מ20:00 בערב עד 00:00-01:00 בלילה. רק בזמן הזה יש אור, אפשרות להטעין טלפונים ומים חמים במקלחת. אין ויי פיי בכלל (וכמובן שאין קליטה). אנחנו לא הרגשנו קושי עם זה כי גם ככה שאר הזמן יש אור ומקלחת עשינו בערב כשחזרנו מהאוכל ואז היה חשמל. הבעיה היחידה לדעתי היא החימום. זה איזור מאד קר והחימום דולק רק בשעות של הגנרטור. זה מחמם את החדר אבל לא נשאר בטמפרטורה הזאת עד הבוקר אז כן די קר שם (מביאים מלא שמיכות אבל עדיין). בקיצור זאת הייתה חוויה אותנטית למדי באמצע שום מקום בטבע, זה אמנם יקר (וביחס למה שמקבלים בכלל מטורף) אבל זה היה המקום הכי זול באיזור ועוד בחדר זוגי ולא משותף… מחיר – 153$ ללילה לזוג כולל ארוחת בוקר.

אוכל

כפי שכתבתי אין כמעט אוכל באיזור ולכן ממש מומלץ להצטייד מראש. אם אתם באים ישר מאל קלפטה צריך לברר טוב מה אפשר להעביר בגבול (הרבה דברים אי אפשר להעביר אבל יש מאכלים שכן, כל פעם משנים את זה קצת). מעבר לזה אפשר לקנות לאחר מעבר הגבול ב – Cerro Castillo מעט דברים בקיוסק שם שגם בו המחירים יהיו מאד יקרים. מסיבה זו יש יתרון מסוים להגיע לפוארטו נאטלס שם יש ממש סופרים ואפשר להצטייד. חשוב לדעת שיש איסור מוחלט להדליק אש בשמורה אז אל תבנו על זה כשאתם מתארגנים על אוכל. בערב היחיד בו ישנו באיזור השמורה הלכנו לאכול במסעדה בעיירה Serrano. מדובר בעיירה קטנה מאד עם מספר מקומות לינה בודדים כאשר רק בשניים מהם יש מסעדות – מלון Rio Serrano המפואר בו יש מסעדה יקרה מאד אך לא תמיד יש מקום פנוי (משריינים מקום לאורחי המלון) ומלון Pampa Lodge בו יש מסעדה שפתוחה לכולם. המחירים היו מאד יקרים אבל לפחות המסעדה הייתה מוצלחת. בדיעבד בחווה יש מטבח מאובזר ואם מביאים מצרכים אפשר לבשל ולחסוך הרבה כסף.

כניסות

יש לפארק כמה כניסות כאשר הכניסה הקרובה לפוארטו נאטלס היא מהעיירה Serrano והכניסה הכי קרובה מאל קלפטה היא Laguna Amarga.

תשלום

עלות הכניסה לפארק היא 7000 פסו לאדם ואם לא עושים טרק רציף אלא רוצים לצאת ולהיכנס אז במחיר הכניסה ניתן לעשות זאת חופשי במשך 3 ימים מרגע הכניסה. שימו לב שהתשלום כמעט בכל כניסה הוא רק במזומן אז עדיף להכין כסף צ'יליאני מראש לנושא.

זהו, הגעתם לפארק, התארגנתם על לינה, אוכל ודלק, לאן הולכים עכשיו??

בכניסה לפארק תקבלו מפה וכדאי מאד לעצור ולהתייעץ עם הריינג'רים של הפארק על כיוונים ומסלולים. המפה מראה בבירור את המסלול אותו אפשר לעשות ברכב וביום וחצי אפשר בכיף לעשות את כולו. לאורך המסלול יש נקודות תצפית רבות ומטורפות שרואים ממש מהרכב וגם כמה טיולי יום קצרים יותר או פחות שאפשר לעצור ולעשות.

אם רוצים לעשות את אחד מהמסלולים של טרק ה – W שלא מתחילים מהדרך הסלולה של הכביש אפשר לקחת מעבורת של 30 דקות לאיזור בו נמצא הטרק של העמק הצרפתי והעלייה לבסיס של הטורס (3 עמודי הגרניט המפורסמים). בסיום תצטרכו גם לקחת מעבורת בחזרה.

נקודות תצפית

Lago Sermiento – תצפית על אגם סרמיינטו אשר נמצאת פיזית מחוץ לפארק ואפשר לעצור בה בדרך לכניסה לפארק מכיוון מעבר הגבול של צ'ילה.

Laguna Amarga – תצפית על לגונה יפייפה שגם אותה אפשר לראות לפני הכניסה הרשמית לפארק ללא תשלום.

Cascada Paine – מפלים סופר מיוחדים בצבעים מדהימים שנמצאים ממש מטרים מהרכב לכיוון צפון מהכניסה של לגונה אמרגה (דורש לנסוע קצת נגד הכיוון הכללי של התקדמות הפארק אבל ממש קרוב לכניסה). לא לפספס הם סופר יפים ולא דורשים מאמץ בכלל.

Laguna de Los Cisnes – תצפית בהמשך הכביש על לגונה נוספת, היא נמצאת בצומת T קטנה בה צריך לפנות לרגע לכיוון ההפוך כי לראות אותה (ממש כמה מטרים מהפניה) ואז להמשיך חזרה לכיוון הכביש הראשי.

Mirador del Nordenskjold – תצפית צמודה שנמצאת ממש על הכביש הראשי בו נוסעים בפארק כך שתעברו בה בדרך בכל מקרה.

Puente Weber – נקודות תצפית יפה ממש אחרי שחוצים גשר על מים בכיוון Serrano. הנקודה משקיפה על לגונה יפה עם מים בצבע תכלת זוהר והרים מושלגים ברקע. 

מסלולי הליכה

אלו הטיולים שעשינו שלקחו כל אחד כשכעתיים הליכה (הלוך וחזור יחד):

מסלול Cuernos Lookuot

מסלול קלילי וסופר מומלץ של שעתיים הלוף חזור. בתחילתו תגיעו למפל יפייפה (אבל מלא מלא ברוח, לא להיבהל כי בהמשך המסלול זה עובר, אבל בהתחלה קשה פיזית ללכת) שנקרא Salto Grande. גם אם לא עושים את כל המסלול אפשר ללכת רק אליו ולחזור (כ – 10 דקות). המפל מהמם ומרשים גם ברזימה וגם בצבעים. לאחר המפל המסלול ממשיך באופן די מישורי לכל האורך. הוא לא קשה ועוברים בו הרים מושלגים, לגונות יפייפיות ובסופו יש תצפיות Los Cuernos- הרים מחודדים מיוחדים מאד. הטרק מתאים גם למבוגרים וגם לילדים. מומלץ מאד!!!

מסלול Condor Lookout

טרק נוסף של שעה וחצי – שעתיים הלוך חזור שיוצא מהכביש קצת בהמשך לטרק ה – Cuernos כאן מדובר על טרק ברמת קושי מעט יותר קשה – הוא מאד קצר אך השעה הראשונה היא עלייה יחסית תלולה (לא מאד אבל כן עלייה לכל אורך הדרך) עד שמגיעים לתצפית. זה היה קצת מעייף בשילוב עם ה – Cuernos lookout באותו יום אבל כשמגיעים לפסגה זה כל כך שווה את זה! הפסגה היא תצפית פנורמית של 360 מעלות על כל האיזור. שני הצדדים מספקים נוף שונה לגמרי והוא פשוט מדהים!!! מה שכן, הרוח בפסגה מטורפת והרגשנו שאנחנו עומדים לעוף ממנה אפילו שהיה יום יפה, אז צריך ממש להיזהר ולא נוח להישאר שם יותר מדי זמן… מומלץ אבל לקחת בחשבון אם מתאימה לכם העלייה.

מסלול Lago Grey lookout

ביום השני נסענו לאיזור אחר מהכניסה של Serrano – איזור אגם גריי. מגיעים לאיזור זה גם בטרק ה – W מכיוון אחר אבל עם האוטו אפשר להגיע ליד מלון Lago grey ולחנות באיזור (יש גם מרכז מבקרים קטן). משם מתחיל טרק קליל של שעתיים לתצפית על קרחון גריי. ההליכה מישורית לחלוטין חוץ מקטע אחרון שאפשר להוסיף כדי להגיע למרפסת תצפית בו יש עלייה קטנה אבל מתונה, קצרה ושווה את זה. הקרחון עצמו נמצא רחוק מאד (אפשר להתקרב אליו בשייט אבל גם אל השייט יש ללכת כחצי שעה והוא מאד יקר ונחשב פחות מרשים מהקרחונים באל קלפטה) אבל בדרך אפשר לראות המון חתיכות קרחונים שצפות במים ומי קרחונים יפייפיים. הטרק ממש יפה ומיוחד והוא יותר כמו טיול לאורך האגם מאשר ממש טרק, למרות שכן לוקח כשעה להגיע עד למרפסות התצפית. מומלץ מאד!

לסיכום, ההגעה לפארק מאל קלפטה דורשת התארגנות ולא קצרה בכלל אבל לדעתנו לגמרי שווה את זה. המקום מדהים ביופיו ודורש לפחות 2 לילות באיזור כדי להינות ממנו כמו שצריך.

אהבתם את הפוסט? יש לכם מה לשתף? אשמח לשמוע בתגובות!

לעוד עדכונים, תמונות מיוחדות ופוסטים חדשים מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג גם באינסטגרם ובפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תוכן עניינים

הצטרפו לניוזלטר של PassportsPlease

הצטרפו לניוזלטר החינמי שלי לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים והטבות נוספות